| השקית הזו הדיפה ריח משכר חושים כל הדרך מהמסעדה ועוד לאיזור השרון, כמעט שעה של נסיעה על איילון, ועדיין, כשהוצאנו ממנה את האוכל הוא היה חמים וטעים ושום דבר לא נשפך בה | במקרה הזה, טעם הגבינה הכחולה החזק התאזן מהבטטה המתקתקה |
|---|---|
| בהתחלה הייתי בטוחה שאני רוצה לנסות פיצה חדשה, אבל חוסר ההתלהבות מצד אחי הקטן הביאה אותי לבחון אפשרויות אחרות, והעלתה בי את השאלה — האם אני רוצה לנסות מקום חדש, למען הבלוג? בפועל, קיבלנו נאגטסים מטוגנים, לכיוון השרוף, שהיו מאוד מאוד סתמיים, לא רעים לגמרי לא אבל גם לא מדהימים, בעיקר אחרי ששבוע לפני כן הכנתי בדיוק כאלו עם בן זוגי בעזרת הצ'יפסר החדש שלנו |
| אני זוכרת שהיה לי טעים ושההמבורגרים היו מיוחדים, אבל אף פעם לא חזרתי לשם | אחי הקטן מאוד התלונן שהם לא מדהימים, ואני כל הזמן הזכרתי לו שהם לא רעים — לא פעם בארוחות אני תוהה לעצמי אם עדיף להתאכזב מאוכל שהוא סתם, סבבה אבל סתם, או מאוכל שהוא ממש נפילה |
|---|---|
| ממש כמו חגיגות יום ההולדת שלי עם בן זוגי, מינוס הפיקניק באוטו, כי לאחי הקטן יש אנטי לזה, מסתבר | המסורת שלי ושל אחי הקטן שכוללת ארוחת יום הולדת במסעדה עליה אני לא משלמת נראתה רחוקה מהישג ידי והחלטתי לבצע בה אדפטציה שתתאים למצבנו הנוכחי — אני ואחי הקטן נבצע הזמנה ממסעדה שפתוחה לטייק אווי, נסע כל הדרך לתל אביב, נאסוף את האוכל שלנו ונחזור לבית הורי כדי לאכול אותו |
בגזרת התוספות המטוגנות, אני הלכתי על צ'יפס קלאסי, ואחי הקטן על צ'יפס בטטה שהגיע, ממש כמו לפני שש שנים, עם רוטב גבינה כחולה, ובניגוד לגבינה הכחולה שפוזרה על ההמבורגר שלי, רוטב הגבינה הכחולה היה אשכרה רוטב — דליל יותר, אפילו כמעט מיימי, שניתן לטבול בו בלי בעיה את הצ'יפס.
| אין ספק שביס מההמבורגר הזה מרגיש כאילו חתיכה של הגבינה הכחולה נתנה לך בוקס בגרון — אי אפשר להתעלם מהנוכחות שלה, מהטעם החזק והמשתלט, וההמבורגר העסיסי מצליח, ביחד עם הלחמנייה, לאזן את הגבינה הכחולה | השנים חלפו, הקורונה הפתיעה משום מקום והשתלטה לי גם על יום ההולדת |
|---|---|
| אריזות בשקית נייר חומה וגדולה עם משפט בצרפתית ואיור של המבורגר שעושה חשק לפתוח ולאכול נארזה כל ההזמנה שלנו | אני הייתי חיילת, בן זוגי בא לאסוף אותי מהקרייה, ושניה לפני שהתחלנו לנסוע להמבורגריה נשמעה אזעקה שגרמה לשנינו לצאת מהאוטו ולהשתטח על הרצפה |
התבאסתי, כי הייתי בטוחה שנקבל לחמניות ספוגיות ורטובות, אך לתדהמתי, גם אחרי שעה באריזה, הלחמנייה נותרה רכה ויבשה! את חתיכות התפוח קשה יותר להרגיש בכל ביס וביס, המתקתקות שלהם הייתה עדינה, אך כשלקחתי ביס עם תפוח, הטקסטורה שלו הייתה מאוד ניכרת, הרבה יותר מהטעם.
13