| במקרה בו חל תשעה באב במוצאי שבת, מבדילים בצורה מצומצמת — ללא יין, בשמים או ברכה אלא באמירה בלבד "ברוך המבדיל בין קודש לחול" ומברכים ברכת מאורי האש | עבודה בתשעה באב תלויה ב המקום: במקום בו נהגו שלא לעשות מלאכה — אסור לעבוד, ובמקום בו נהגו לעשות מלאכה — הדבר מותר |
|---|---|
| ברוב הקהילות נהוג לקרוא את מגילת איכה גם ביום, אך אצל האשכנזים לא נהוג בכך אם כי יש מחזורים בנוסח אשכנז המציינים שראוי לקרוא את איכה גם ביום | ל לפי נוסחי מנהג האשכנזים צורפו קינות על במסעי הצלב, על , ומאוחר יותר על |
| תענית זאת היא החמורה מבין על ומתאבלים בה על אסונות שונים שאירעו ל לאורך הדורות, בדגש על אסונות שהתחוללו סמוך ליום | לעיתים, בתיקונים אלו, מספר ימי הצום מקבילים למספר ה של שם החטא או של אחד משמות האל הקשורים לאיסור זה |
|---|---|
| וראו גם הרב , מועדים וזמנים, חלק ה', סי' של"ט, ד"ה ותמהני, ירושלים, עמ' קפ"ט; הרב , דברי יעקב, ליקוטים ד', ירושלים, עמ' שכ"ה ואילך | הא כיצד: בשבעה נכנסו נכרים להיכל, ואכלו וקלקלו בו שביעי שמיני, ותשיעי סמוך לחשכה הציתו בו את האור, והיה דולק והולך כל היום כולו |
כאשר חל תשעה באב בשבת, מנהגי האבלות נדחים ליום ראשון, עשרה באב.