| רוצה להמשיך לעשות את מה שאהבתי, והייתי טובה בו, וקיוויתי לעשות כל חיי | בפוסט הארוך מתארת עמרוסי את השתלשלות הדברים - כיצד חמישה ימים אחרי שפרסמה טור על כך שמשפחתה נכנסת סוף-סוף לדירה משלה לאחר שלקחה משכנתא אימתנית ל-30 שנה, קיבלה טלפון מ"ישראל היום" בו הודיעו לה על פיטוריה: "לא קדמה לזה שום אזהרה, הקדמה, איתות |
|---|---|
| ובוודאי שהיה נתון לעריכה בלעדית שלהם | אחרי 12 שנים בעיתון 'ישראל היום' אני יוצאת לדרך חדשה |
| עיקר הביקורת של עמרוסי מופנית לאופן שבו נעשו הפיטורים ולסירוב של העיתון לאפשר לה להישאר בעיתון בתפקיד אחר לאור העובדה שהיא אם חד-הורית המפרנסת לבדה את ילדיה | אין לי טענות על השכר |
|---|---|
| אמרתי לעורך הראשי: תן לי לשבת פה בלילות, לערוך טקסטים בדסק, תהפוך אותי לכתבת שטח | עמרוסי לא חוסכת בתיאור מעלותיה כעיתונאית מקצועית, תוך הדגשה כי הטורים שלה זכו לקהל מגוון, נאמן ורחב והגיעו לנתוני חשיפה מרשימים: "השכר שלי נשאר קבוע כל השנים, ולא קיבלתי העלאה במשכורת או בונוסים |
| במקום שבו לוחצים לי על הצוואר נהיה נמק | העיניים שלי היו כמו ברז כיבוי אש |
|---|---|
| היה זה אורי אורבך ז"ל שהעיר לי שעיתון הוא לא משפחה |
לא אישרו לי טור פרידה.