עבד כי ימלוך. דיני עבודה: עבד כי ימלוך

ונמצא בכאן מספר הארבעה רומז על אחד , וחלקם לארבע דרך צחות והִמָשך הלשונות שהזכרנו הדרך לשינוי חברתי, על-פי ספר משלי, היא הדרגתית - לא מהפכות אלימות שמרעישות את הארץ, אלא שינויים מתונים המאפשרים לבעלי כישרון לעלות בהדרגה במעמדם הכלכלי והחברתי
אך שם, כנראה, הסדר הפוך: קודם הארץ תיהרס למשל ע"י רעידת אדמה או אסון אחר , ואז - כתוצאה מכך - כולם יהיו שווים: העבד ואדוניו, השפחה וגברתה, כולם יאבדו את מעמדם באופן שווה הלקוחה , שזופה היטב , לבושה בגופייה קצרצרה המותירה מעט מאוד מקום לדמיון , מרימה אליי את עיניה מאחורי עדשות המגע הצבעוניות

ניב שפה

לפיכך, מוסמך בית הדין לפסוק פיצויי עוגמת נפש בעילה של הפרה חוזית בלבד.

13
שנואה כי תיבעל, ושפחה כי תירש גברתה
לתובע נפסקו באותו עניין פיצויים על עוגמת הנפש שהיתה מנת חלקו בשל העברתו לתפקיד הכרוך באחריות פחותה תוך הפרת חוזה העבודה, הגם שלא נפסקו לו פיצויים בגין סיום יחסי העבודה
קטגוריה:משלי ל כב
לאחר שהיתה חשופה להשפלות מילוליות, הערות מעליבות ויחס מזלזל, אשר חזרו ונשנו מצד מעבידה - היא עזבה את מקום עבודתה
ניב שפה
בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב, מפי השופטת לאה גליקסמן-כוכבי, פסק כי בית הדין רשאי לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש, כאב וסבל, אי נוחות או פגיעה נזק לא ממוני
בנוסף , עצם השימוש במילים מליציות דווקא , כמו מילים שמקורם בתנ"ך או במטמון התרבות והיצירה העברית לדורותיה ,יש בו כדי לעורר את הרגש לכיוון שאליו מכוונים
זוהי בחינה, המבקשת לתחום את הנזק על-פי אמות מידה של סיבתיות וצפיות; השנייה, קביעת שיעור הפיצויים, לו זכאי הנפגע, בגין הנזק שנגרם לו סגן השופט הראשי בבית הדין האיזורי בחיפה, השופט א

שנואה כי תיבעל, ושפחה כי תירש גברתה

סמכות בית הדין סמכות בית הדין לעבודה לפסוק פיצויי עוגמת נפש נובעת מסעיף 13 לחוק החוזים תרופות, לפיו: "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק-ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין".

28
שינויים פתאומיים מזעזעים את הארץ
דרך הפשוט כא-כג " תחת", המשל השני נשאו על המלך והמלכה ביחד, שתחת שלש רגזה ארץ, " תחת עבד כי ימלוך" שהיה עבד ומלך תחת אדוניו, והיה תחלה נבל ועתה ישבע לחם
עבד כי ימלוך
מרגיש בושה שאני חי עם אנשים חסרי תרבות שמרשים לעצמם לכער כל מקום עם הברבריות שלהם
ניב שפה
ובדרש ראה פסחים קיג , ב - על הגאוה הבלתי ראויה ושאר הדברים שנאמר עליהם בהגדה , שאין הדעת סובלתן