| וְאַתָּה בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם | וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּור וָדר: סומֵךְ ה' לְכָל הַנּפְלִים |
|---|---|
| מורה באצבע בסופו סי' י' אות של"א | אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמועֲדו: וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה' |
הושִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה.
| כה"ח סי' רל"ב ס"ק ו' | הושִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי: יִהְיוּ לְרָצון אִמְרֵי פִי וְהֶגְיון לִבִּי לְפָנֶיךָ |
|---|---|
| הגמרא, כאמור, עוסקת במסגרת התפילה ולא בתכניה ובדרגת המתפלל היחיד לעומת דרגת הציבור | ברוב מתפללים מנחה לקראת בצמוד לערבית |
הש"ץ והציבור אומרים: בָּרוּךְ כְּבוד ה' מִמְּקומו: הש"ץ אומר: וּבְדִבְרֵי קָדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמר.
12| אם יש בבית יותר מארבעה גברים יכולים לאומרו ויכוונו שכל השלושה מתירים לאחד | ועכשיו ישבתי בתענית ונתמעט חלבי ודמי |
|---|---|
| ובשו"ת מאמר מרדכי חלק רביעי כ"י | כי פעולת העניין האלוהי דומה לפעולת המטר המרווה ארץ מן הארצות, שעה שיושביה זכאים לו, ויתכן כי תכלול ארץ זו גם יחידים אחרים אשר אינם זכאים לו, ותהיה גם להם הצלחה בזכות הרוב |