| יש נמנעים מאכילת מאכלים שחורים | מי שנאנס ולא קידש בערב, יקדש ביום, ואחרי ברכת פרי הגפן או ברכת המוציא יברך "אשר בחר בנו מכל עם" וכו' וחותם "מקדש ישראל ויום הזכרון" ו"שהחיינו" |
|---|---|
| יש שנהגו לאכול בראש השנה והציעו טעם למנהג אכילת הכרוב בזיהוי של הכרוב עם רוביא, אך ככל הנראה אין לזיהוי זה על מה שיסמוך, וייתכן שהמנהג נובע מטעמים אחרים | בדורות מאוחרים היו שנהגו לאכול את הרימון דווקא בלילה השני של ראש השנה, בשל היותו פרי חדש ראו |
שהחיינו: מעיקר הדין, ביום השני אין מברכים שהחיינו, לא בהדלקת נרות, לא בקידוש ולא בתקיעת שופר.
11| בליל ראש השנה נהגו לאכול דברים שהם לסימן טוב לשנה החדשה | שני המנהגים נובעים משאיפה לצאת ידי חובה של כמה שיטות בהלכות |
|---|---|
| יש שנוהגים לערוך אותו לפני ו, ויש הנוהגים לעשותו דווקא לאחר ברכת המוציא |
הטעם לאכילתו הוא כדי ש"ירבו זכויותינו כרימון", על פי מימרה מה על הפסוק בספר "כפלח הרימון רקתך" : "אמר ר' : אל תקרי "רַקתך" אלא "רֵיקתך", שאפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון".
24| ממנהג זה התפשט מאוחר יותר, כנראה בסוף המאה ה-15, מנהג לטבול בדבש את פרוסת הלחם עליה מברכים את במקום במלח הנהוג בשאר השנה | |
|---|---|
| מאכלי החג: יש לכבד את החג ולענגו בסעודות כראוי | לעומת זאת, בנו של ר' חיים פלאג'י, ר' מביא טעם להימנעות מדבש על פי ה |
אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן, ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל, הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם; ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה.
13