| מחזה זה כלל סצנה בה איוב העירום, בגילומו של יוסף כרמון, משופד באחוריו על מוט על ידי חיילי הקיסר, ונמכר לקרקס על מנת שגסיסתו תמשוך קהל | הוא הרבה לכתוב פרוזה בתחילת דרכו, בשנות השישים |
|---|---|
| חרף מחאותיו של לוין, החליטה הנהלת התיאטרון בעקבות המהומות להוריד את ההצגה לאחר 19 הצגות בלבד | כשהיה בן 13 התייתם מאביו - בעל חנות מכולת שכונתית - שנפטר מ |
| נושא זה מופיע גם אצל סופרים אחרים בספרות כש"י עגנון ב"", אך הטקסט ה לויני בוחר להפשיט את האדם בצורה מוקצנת יותר, המשאירה אותו עירום לנוכח תשוקותיו, המוצגות לרוב בפני הקורא — או הצופה — כזרם תודעה המתחבט בין תשוקותיו האפלות מחד לבין הרצון להיות אדם טוב, רגיל, מאידך | בעת שרותו הצבאי התקרב לוין אל המפלגה הקומוניסטית הישראלית, שם פגש בדני טרץ', איש התיאטרון של הנוער הקומוניסטי |
|---|---|
| הנהלת התיאטרון עמדה בתוקף על זכותה להעלות את ההצגה, גם נוכח הקריאות לשלול מהתיאטרון את התמיכה הציבורית, ולו רק כדי להדגיש את עצמאותו של תיאטרון הקאמרי מבחינה אמנותית | כך, אפשר למצוא למשל ב"איש עומד מאחורי אישה יושבת" עיקור של התשוקה על ידי מסע אל קרבי הגוף, כדי להוכיח שהתשוקה מתקיימת רק עד לאן שמגיע העור |
בשתי יצירות אלה יצא לוין כנגד פאתוס המיליטריזם הישראלי הפארודיה מ"את ואני והמלחמה הבאה", "מסדר הניצחון של מלחמת 11 הדקות" על נאום הניצחון של אל"ם בתום , לעג לאזלת ידם ושאננותם של מדינאי ישראל "שיחות שלום במזרח התיכון" מ"קטשופ" , ועסק באופן מקאברי בשכול "מרובעים בבית הקברות" מ"קטשופ".
2