| כן דומה-בדומה המשנה, שאם ירצה האדם להבין בה לפסוק דין מתוך המשנה מוציא זמנו לריק ולא ישיג כלום, כדחז"ל כל המורה דין מתוך המשנה הרי זה מבלה עולם, לפי שהיא סתומה וחתומה | שהרי לא היו בו אלא ארבעים סאה מכוונות ונתחסר כשהגביה שפתותיהן מן המים: ומעלה אותם דרך שוליהם |
|---|---|
| רוּחַ אֲדֹנָי תְּנִיחֶנּוּ לאשה — תְּנִיחֶנָּה בְגַן עֵדֶן" | וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי, וקבץ נדחי ישראל, ויחזור הכול למקומו הראשון, וַיְקִאֶנּוּ מִבִּטְנוֹ יוֹרִשֶׁנּוּ אֵל, בזכות קריאת המשניות |
וְיִלָּוֶה אֵלָיו הַשָלוֹם, וְעַל מִשְׁכָּבוֹ משכבה יָבֹא שָלוֹם, כְּדִכְתִיב יָבֹא שָלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְכְּבוֹתָם.
| וְתִהְיֶה לָהּ מְנוּחָה נְכוֹנָה בְּגַן עֵדֶן מוֹשָבַה כָּל הַיָּמִים בְּמְחִצַתַן שֶׁל צַדִּיקִים | ובתלמוד הבבלי מסכת ראש השנה דף לב מובא כי: בכול ראש השנה נפתחים לפני הקב"ה ספרי חיים וספרי מתים, ספרי חיים מובן, אולם ספרי מתים למה? לקראת סיום, אמליץ על שני ספרי עזר חדשים יחסית המסייעים ללימוד ש"ס משניות |
|---|---|
| וְיִתְקַיֶם בְּנוֹ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲדֹנָי אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים | וטעם זה נכון על מנהג אחב"י שבספרד שנוהגין לומר הפרק הזה קודם קבלת שבת, אבל למנהג אחב"י שבאשכנז שאומרים אותו אחר סיום תפלת ערבית אינו מספיק הטעם הזה וכמובן שזאת השאלה של הח"ס ישנה גם למנהגינו כאן שאומרים אותו אחר אמירת מזמור שיר ליום השבת, דהא סו"ס זה כבר אחר קבלת שבת |
יתרון נוסף של לימוד המשניות הוא הקפת כל ששת הסדרים, כולל סדרי זרעים וטהרות שהתלמוד הבבלי לא נכתב עליהם ולכן אינם נלמדים בסדר 'הדף היומי'.