זוהי חוויה ייחודית שתוכננה במיוחד עבור 'מלכות החרוזים' באשר הן | בבית משולש בן שלוש שורות , החריזה הנפוצה ביותר היא של השורה הראשונה והאחרונה |
---|---|
כדי לעמוד על כך, כדאי לשים לב שההדפסה המקובלת של שיר זה, שוברת כל טור לשתי שורות, כאשר בין כל שני טורים עוקבים מפרידה שורה ריקה | את סכמת החריזה מתארים על ידי שימוש באותיות לציין חרוזים זהים, כאשר כל אות חדשה מציינת חרוז חדש, שלא הופיע עדיין בשיר |
כמו כן ניתן לשים לב שאף כי חצאי-הטורים לא נחרזים, הרי שבשורה הראשונה מופיע החרוז החוזר גם בסוף חצי הטור למעשה, בדיוק אותה מילה המופיעה בסוף הטור, אך במשמעות אחרת וגם באמצעו של חצי-הטור השני.
1לפי כלל זה, זהות של תנועה+עיצור בלבד בסיומת סגורה שור-חמור או של תנועה בלבד בסיומת פתוחה אני-סופי מוגדרת כ חרוז עני שאינו רצוי בשירה בעיקר כאשר הסיומת פתוחה | חריזה כזו מתבצעת לעיתים גם בהשמטת העיצור האחרון עוֹלָם-עוֹלָה |
---|---|
חריזה היא טכניקה המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים או חזרה של תנועות, בדרך כלל בסיומו של | בכל מקרה, בשירה העברית החדשה חרוז אינו נחשב תקני אם ההטעמה של החֶרֶז בשני אברי החרוז היא שונה: כך למשל הצירוף נשי מה-ק דימה אינו חרוז, שכן ההטעמה בשתי המילים שונה ההברה המוטעמת היא זו המודגשת |
בין התקופה, ידועים במיוחד ו ביכולת החריזה יוצאת הדופן שלהם, שהתאפיינה בחרוזים עשירים במיוחד ובחריזה מפתיעה, המקשרת בין חלקי דיבר שונים חריזה של שם-עצם עם פועל בעתיד וכדומה.
26