| בית 14 — המשורר מתאר את ההבדל בין מצבו לבין מצב אחיו | אני ישן ומתעורר לסירוגין, ואילו אתה בניגוד אלי ישן לנצח בית 14 , ועד שיבוא יום מותי בו יחול אצלי שינוי משמעותי , תבער בתוכי אש צורבת של כאב הפרידה ממך! השיר מסיים בסימן קריאה, שמשמעותו קריאת כאב חזקה של המשורר על תחושת האובדן שלו |
|---|---|
| הוא חוזר לביתו, בעוד אחיו נותר קבור באדמה | סוג השיר: שיר חול, שהוא קינה על מות אחיו של הדובר |
| אנפורה חזרה על אותה מלה בתחילת כל שורה ושורה : בתים 7, 8,9: פותחות במלה "ולא"- חזרה זו באה להדגיש עד כמה קשה לדובר להשלים עם מותו של אחיו: לא לפגוש אותו, לא לצחוק אתו ולא לראותו | האסוציאציה לספר איוב תורמת למרכיב ההגותי של השיר, ומעמיקה את משמעותו: ספר איוב "הים ביני ובינך" " … ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם" "ואת לעד בנומתך" "מי יתן בשאול תצפינני … " "למען כי בשאול ביתך" "אם ימות גבר היחיה, כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי" איוב י"ד, 7 — 14 "ועד בוא חליפתי" "הים אני אם תנין" איוב ז', 12 "הים ביני ובינך" מבנה: השיר כולו הוא בצורת פניה ישירה לאח המת |
|---|---|
| הוא בעצמו מפרט אח"כ את התשובה לשאלתו | שאול — כינוי במקרא לעולם המתים שמתחת לאדמה |