| השבוע הראשון הוא כולו בירור ספירת ה'חסד', השבוע השני הוא בירור ספירת ה'גבורה', השלישי הוא בירור ספירת ה'תפארת', וכן הלאה | ונוהגים שלא לומר תחנון עי' להלן ה, 1 |
|---|---|
| והוא גם מתאים למסורת שהמגפה פסקה בל"ג בעומר | עוד הסבר, למנהג אשכנז צריך ל"ג יום, ואם כן מונים ל"ג ימים מאחרי איסרו חג ועד כ"ט אייר ואין מחשיבים את ראש חודש אייר ול"ג בעומר , ולכן מר"ח סיוון הכל מותר |
ומכל מקום ביום ל"ג בעומר בעצמו מתירים וכשחל ביום ראשון מתירים בערב שבת, כמו שנתבאר לעיל.
15| אחרוני האשכנזים הסתפקו אם מותר לקיים שמחות גדולות, מעבר לל"ג הימים שנוהגים בהם עיקר מנהגי האבלות | הט"ז או"ח סי' תפ"ט י' אין מברכים שהחיינו על הספירה לא נהגו לברך שהחיינו על ספירת העומר, לפי שזמן הספירה תלוי בקביעת הפסח, כמו שכתוב וספרתם לכם ממחרת השבת |
|---|---|
| כ"ח באייר, גם למנהג חלק מיוצאי אשכנז שמחמירים שלא לשאת אשה עד ראש חודש סיוון, מותר לישא בו אשה, וכן מותר לקיים בו שמחות גדולות עי' להלן ד, יא | ח - ריקודים וכלי זמר כיוון שנהגו בימי הספירה שלא להרבות בשמחות יתירות, כתבו האחרונים שבכלל זה יש לאסור ריקודים ומחולות של רשות מ"א תצג, א |
ואף יכולים לנהוג שנה אחת ל"ג יום בתחילת הספירה ושנה אחרת מר"ח אייר, מפני שאין אלו מנהגים שונים אלא העיקר לנהוג ל"ג יום רצופים מנהגי אבלות.
23