| ויש עם מי לשמוח אותה ולהחזיק את היד בדרך ובבית, לחיי הזוגה והזוג ולחיי עונת הטיולים… אל הגבים יעקב שבתאי עם אור את הגבים יצאנו לבקש בדרך למכתש ואת צחקת בקול, פניך בהירים תראה, הן השבילים פה לא ברורים בכל המרחבים רק עיט יחידי ידך בתוך ידי הבוהק הלבן מכה בסנוורים ראי, הן השבילים פה לא ברורים היובש השקט, שפתייך הצמאות ורחש לטאות האור כבד כל כך, פניך בוערים אלי, הן השבילים פה לא ברורים שער ראשינו באבק הפך שיבה פתאום הלילה בא צנחנו על החול, החושך בהרים ראי, הן השבילים פה לא ברורים | |
|---|---|
| מכניע קצת את הנפש כדי שתאפשר לעצמה להיות | לפעמים הגוף מקדים אותנו, צודק מאיתנו |
בין פוך לממחטות ולילות לא לילות, הושלמו להן ההתלבטויות, נעשו כל השיחות הנדרשות ונפרש לו עתיד ברור ופשוט.
24| זיכרון חמים של עשייה ברוכה | |
|---|---|
.