| ומכל מקום צריך להכשיר את הכלים שאכלו בהם דבר איסור ויעשה כן על פי שאלת חכם | והנה יש מן הראשונים שנקטו דכלים שבישלו בהם לפני טבילתן אוסרים את המאכל שנתבשל בהם, והתוס' בעבו"ז שם ד"ה וכולן הביאו בזה שני דרכים, א' המאכל מותר, ב' גזרו קודם טבילה אטו קודם הגעלה וליבון ומ"מ אין כאן איסור תורה אלא איסור מדרבנן, אך להלכה פשוט דאין המאכל נאסר ולא מצינו אלא שאסור לכתחלה להשתמש בכלי לפני טבילתו, עיין רמ"א סעיף ח' בסי' ק"כ |
|---|---|
| ואם מטביל את הכלים בתוך המקווה המיועד לטבילה לרבים, יצא מחוץ לחדר ויברך, ויזדרז להטביל מיד | ואם הם כלי זכוכית יש להקל שלא להצריכם טבילה כלל |
ועוד עצה יש להוסיף בזה לדברי הגה"ק מהר"א מטשכנוב דהזוכה בכלי מן ההפקר פטור מטבילה אף שהופקר ע"י גוי ודבריו הובאו בשו"ת דבר אברהם ח"א סימן כ"ג אות ט', בשו"ת הר צבי יו"ד סימן ק"ט, ובכלי חמדה פרשת כי תצא עי"ש שפלפלו בדבריו.
20| לכן, לכאורה, דינם תלוי בהבנות השונות של חיוב כלי זכוכית | אם כן מה דינם לאחר הטבילה? ברכת טבילת כלים — המדריך המלא למה בכלל צריך לטבול כלים? וע' בהליכות עולם ח"ז עמ' רנו בהערה מה שכתב בזה |
|---|---|
| בשו"ת בית אבי א בסימן קט"ז דן בעניין זה, וטוען שאורח יכול להשתמש בכלי שאיננו טבול משום שאורח הוא קל יותר משואל שיש לו אחריות מסויימת על הכלי, מה שאין כן באורח | כלים טבולים ולא טבולים שנתערבו כט |