אולם קשה עליו מלשון המשנה: "לא פחות ולא יותר", שמשמע שגם בדיעבד הדין הוא שלא ניתן להקדים | לסברא זו יש נפקא מינה להלכה בשנה מעוברת |
---|---|
קריאת התורה עוסקת בענין היום - בפרשת בשלח, המתארת את העמלקים, אבות אבותיו של המן הרשע, שנלחמו בבני ישראל בשעה שיצאו ממצרים | כלומר,ישראל מצווים לזכור לא רק את מעשה עמלק,אלא גם את הדרך לתיקון עילת בואו של עמלק,דהיינו,פגיעת האוייב בקדושתו של עם ישראל יכולה להמנע ע"י איחודם של כלל ישראל לדבקות בה'יתברך,מתוך השתדלות ללא יגיעה למען צירופם של הנחשלים והנפלטים מן הדבקות בה'יתברך |
ועוד שגם עכשיו: "טוב לעשות איזה דבר בסעודה ביום ב' לזכר זה" 'מגן אברהם' 'אורח חיים' ת"צ | כי יש לישראל סוף מצד עצמם |
---|---|
אולם טרם זכיתי להבין את הערתו במלואה, שכן קשה לי מדוע השמחה היא בכל החודש וכן מאיזה טעם היא מתחילה "משנכנס אדר", הרי חובת הדרישה של ענייני הפסח מתחילה שלושים יום לפני החג ולא מתחילת החודש? מגילה פ"א ה"ב, ועיין עוד ב'הגהות מימוניות' על הרמב"ם בהלכות מגילה, פ"א ה"ו, באות ט, שהביא מדברי הראבי"ה שהדין שאי אפשר להקדים מי"א הוא רק לכפרים המקדימים ליום הכניסה, ואילו המפרש בספינה יכול להקדים לראש חודש |
המגיד ענה לו:מסורת היא בידינו שכל עבירה מקורה הוא בשטות,כפי שחז"ל אמרו : " ' אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות".