יעקב ועשיו. עשו

מצייר תמונה שבה עשיו צד בכל יום את ארוחתו ואינו נותן ליעקב דבר ממנה, ואילו באותו היום הוא לא הצליח בצידו, והוא חוזר לביתו ודורש מיעקב שיביא לו לאכול מן הנזיד
סיפור קניין הבכורה מכין את הקורא בהדרגה, וכאילו מבלי משים, להתפתחות העלילה בפרק הנוכחי ואף בפרקים הבאים, ודואג להעביר את המסר הטמון בה אמר להם: אם ראיתם שמזדווג לכם, ברחו לתורה

יעקב ועשו (שיר)

וְאֵת כָּל קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו".

29
ביאור:פרשת וישלח
וְאָנֹכִ֗י מַעֲשֵׂיהֶם֙ וּמַחְשְׁבֹ֣תֵיהֶ֔ם בָּאָ֕ה לְקַבֵּ֥ץ אֶת — כָּל — הַגּוֹיִ֖ם וְהַלְּשֹׁנ֑וֹת וּבָ֖אוּ וְרָא֥וּ אֶת — כְּבוֹדִֽי : וְשַׂמְתִּ֨י בָהֶ֜ם א֗וֹת וְשִׁלַּחְתִּ֣י מֵהֶ֣ם פְּ֠לֵיטִים אֶֽל — הַגּוֹיִ֞ם תַּרְשִׁ֨ישׁ פּ֥וּל וְל֛וּד מֹ֥שְׁכֵי קֶ֖שֶׁת תֻּבַ֣ל וְיָוָ֑ן הָאִיִּ֣ים הָרְחֹקִ֗ים אֲשֶׁ֨ר לֹא — שָׁמְע֤וּ אֶת — שִׁמְעִי֙ וְלֹא — רָא֣וּ אֶת — כְּבוֹדִ֔י וְהִגִּ֥ידוּ אֶת — כְּבוֹדִ֖י בַּגּוֹיִֽם : ישעיהו
ביאור:פרשת וישלח
ל"ג הכתוב מסכם את הסיפור במילים מחייבות; זו לא הייתה גחמה של רגע, נערך כאן מעין חוזה או הסכם
%
דמותו התנכית של עשיו - שנעשתה סמל למלכות רומי בתקופת ה ומאוחר יותר ה עברה במיוחד לאחר חורבן
יעקב מבשל נזיד עדשים, בעוד עשו מגיע עייף ורעב מהציד כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵל לַֽיהֹוָה נָתַתִּֽי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי יְהֹוָה לְךָ וּֽלְזַרְעֲךָ אִתָּֽךְ: במדבר
לכן השאלה הרלוונטית היחידה היא שאלה של הסתגלות והתמודדות אפשר למצוא מקבילה לתיאור מעצב זה של עשו בספרות המזרח הקדום

בראשית כה

מעניין גם לחשוב על מרים בעת שהיתה מביאה את החלב של המניקות העבריות לבת פרעה להניק את משה.

18
עשו
יעקב נאות להאכיל את עשו רק תמורת מכירת הבכורה
%
ב יש מילה קרובה שמשמעותה: בעל שיער רב, גס ומחוספס
%
מאז חלפו כמעט 70 שנה, ואנחנו כבר לא כל כך בטוחים כל כך בהשקפה האופטימית הזאת בדבר הפיוס של עשו עם יעקב