| זיכרון יציאת מצרים הוא בסיס לאמונה בגאולה העתידית | |
|---|---|
| ברית המילה גם היא אות, סימן תמידי בבשרנו לקשר הקיים בינינו לבין הקדוש ברוך הוא | להרחבה: ניתן לפתח את נקודת זיכרון יציאת מצרים מעבר לחיזוק האמונה באופן כללי בה' ובהשגחתו, לחיזוק האמונה בעולם נגאל |
משהו מהסוד של העיבור והלידה, ממשיך ללוות את האישה, כרמז לסוד החיים כולם.
| ואין מן התימה אם באו לנו מצוות רבות על זה, מצוות עשה ומצוות לא תעשה, כי הוא יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו | הכוונה היא הן לנפלאות שנעשו במצרים לעיניהם והן למעמד מסירת התורה שניתנה בפומבי לעיני כל ישראל |
|---|---|
| מאותו יום, בכל פעם שבה נראית הקשת, נאמרת עליה הברכה: "נאמן בבריתו וקיים במאמרו |
נחום גוטמן: בני ישראל צועדים בשמחה דרך הים, בניצוחו של משה, המרים את מטהו, כאשר קרני אור מאירות את הצעדה.
| וכולם יודעים בדיוק איזה לחם אכלו: מצות | גלות של דיבור היא כאשר ישנם קולות, מחשבות, רגשות שאינם מוצאים מילים שיממשו אותם או זולת שישמע אותם |
|---|---|
| הוא יושב לו לבד לשולחן הסדר הערוך, קערת הסדר לצידו, כרית ההסבה מאחוריו, בקבוק היין מוכן לקיים מצוות ארבע כוסות וההגדה למולו | באופן זה חודרים הדברים ללבבות |
במאמר המובא בהגדה של פסח: "בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו, כאילו הוא יצא ממצרים", מופיע מסר שעל האדם לדמיין לעצמו בצורה מוחשית ביותר שעדיין הוא נמצא בארץ מצרים, בתוך מצוקת העבדות, מלא חרדה לחייו, מושפל ומוכה, וכל מחשבותיו, להימלט משם בדרך טבעית, מתגלות כבלתי מעשיות.