ברכה אחרונה על המחיה. בירך על המחיה במקום ברכת המזון

והחזו"א ביסס שיעור זה וחישב שנפח ביצה כ-100 סמ"ק, ו'רביעית הלוג' כ-150 סמ"ק בשו"ע רח, ו, לגבי דייסה שיש בה קמח, אם היא נוזלית וראויה לשתייה, ברכתה 'שהכל', ואם היא עבה וראויה לאכילה ולעיסה, ברכתה 'מזונות'
אבל אם נשארו לכם מצות ואתם אוכלים אחרי פסח, דעת חלק מפוסקי ההלכה הספרדים ובראשם הגאון רבי עובדיה יוסף, שמברכים על מצב 'בורא מיני מזונות', ורק בפסח מברכים עליה 'המוציא' וכן הוא הדין אם אכל כזית ענבים, וחצי כזית מלפפון, וחצי כזית תפוז, שבזה מברך מעין שלש, ופוטר את המלפפון והתפוז מברכה אחרונה

בירך על המחיה במקום ברכת המזון

כג אם אכל עוגה כשיעור, וגם שתה רביעית יין, ובירך על המחיה, ושכח לכלול על הגפן בברכה מעין שלש, יש אומרים שאינו צריך לחזור ולברך על הגפן, שהרי בלאו הכי הטועה ומברך על המחיה במקום על הגפן יצא ידי חובה.

29
ברכה אחרונה על עוגות שיש בהן גם קמח : הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף
חוץ מאגוז אדמה בוטן שברכתו האדמה
ברכה אחרונה על פרי משבעת המינים וירקות או על המחייה ופירות
ה האוכל חצי כזית פירות שבעת המינים, וחצי כזית מפירות שלא משבעת המינים, כגון תפוח, פרי הדר, וכדומה, אינו מברך לבסוף ברכת נפשות
הלכה יומית
מפרש ברכה אחת מעין ג' וקאמר בחמשת המינים על הארץ ועל המחיה ועל ז' המינים על הארץ ועל הפירות, ועל האדמה ועל פרי האדמה — לא הזכיר
האוכל כשיעור כ'זית' פרי משבעת המינים ופירות עץ נוספים שאינם משבעת המינים, מברך 'מעין שלוש' ופוטר גם את שאר הפירות, שהואיל והוא מודה בברכת 'מעין שלוש' על הפירות, פוטר את כל פירות העץ שאכל נמצא ששיעור 'פרס' הוא משך הזמן שלקח לאדם ממוצע לאכול מחצית מאותו הכיכר
ברכת 'המוציא' בָּרוּךְ אַתָּה אדני, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ נתחיל מסוגי הלחם השונים, שבלשון חכמינו זכרונם לברכה הם מכונים 'פת'

לוח הברכות

יא - גבינה, לבן וגלידה דינם כאוכל למדנו שיש הבדל משמעותי בין מאכל למשקה, שמברכים ברכה אחרונה על מאכל בשיעור 'זית' חצי ביצה שנאכל במשך זמן 'אכילת פרס' 6 דקות ; ועל משקה בשיעור 'רביעית' נפח ביצה ומחצה ששתו ברציפות כמקובל.

1
ברכה אחרונה לזיתים
ומנגד, מתוך הטעם הטוב שבמאכלים והחיוניות שהוא שואב מהם, הוא יכול להתעלות למבט רחב על כל הטוב שנתן ה' לישראל
ברכה אחרונה
לגבי ברכה ראשונה, כתב הרמב"ם הל' ברכות ד, ז , שכל זמן שדעתו להמשיך לאכול, אפילו פסק כל היום כולו, אינו צריך לברך שנית
הלכה יומית
וכל זה הוא לרוצים להחמיר על עצמם, אבל על פי הדין אין בזה חובה, והרוצה לאכול כשיעור מסופק - רשאי, ואח"כ לא יברך ברכה אחרונה, כדין ספק ברכות להקל