| ובהדלקת אם המשפחה מקיימים כל בני המשפחה את מצוותם | נר החיים בימי הביניים, כנראה, התקבל אצל יהודי ארצות מערב אירופה המנהג, שכל אחד ואחד הביא אתו נר לבית-הכנסת בערב יום-הכיפורים עם חשכה |
|---|---|
| ונראה שלמיקל יש על מה לסמוך | וכפי שלמדנו בהלכה ו', לדעת רוה"פ אפשר להדליק בברכה ליד נרות של אדם אחר, ויש אומרים שרק אם מדליקים בחדר אחר אפשר לברך |
המרכיב השני קשור לאדם, שיש לו מצווה להדליק נרות לכבוד שבת, ולכן גם אם היה נר דולק על שולחנו בערב שבת, צריך לכבותו ולהדליקו בברכה לכבוד שבת.
3| נוסח ברכת הדלקת נרות: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת" יש שמוסיפים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקיי ואלוקי אבותיי שתחונן אותי ואת אישי ואת בני ואת אבי ואת אמי ואת כל קרובי, ותיתן לנו ולכל ישראל חיים טובים וארוכים, ותזכרנו בזיכרון טובה וברכה, ותפקדנו בפקודת ישועה ורחמים, ותברכנו ברכות גדולות, ותשלים ביתנו, ותשכן שכינתך בינינו, וזכנו לגדל בנים ובני בנים, חכמים ונבונים, אוהבי ה', יראי אלוקים, אנשי אמת, זרע קדש, בה' דבקים, ומאירים את העולם בתורה ובמעשים טובים, ובכל מלאכת עבודת הבורא | ולגבי מי שאינו בביתו יש שלושה כללים: הכלל הראשון: גם כשאדם סמוך על שולחן מארחיו ואין לו חדר נפרד, אם ירצה יוכל להדליק נרות שבת |
|---|---|
| יש נוהגות לברך לפני הדלקת הנרות, כפי ההלכה בכל המצוות, לברך לפני קיום המצווה | ואם ירצה, יוכל לבקש מבתו שתדליק את הנרות עבורו ועבור שאר בני הבית שש"כ מג, הערה מו |
אדם השרוי בחושך אינו מוצא את מה שהוא מחפש, ונתקל ונכשל ברהיטיו, וכל ביתו נדמה בעיניו כתוהו ובוהו.
20| המנהג הזה התקיים עד ימינו אנו, ואחד הפוסקים האחרונים מנמק אותו כדלהלן: "וזהו תיקון הנשמה, דנשמה מקרי נר, כדכתיב: נר ה' נשמת אדם משלי כ' , וגם המתים צריכים כפרה כדאיתא בספרי" ערוך השולחן או"ח, תר"י ו' | נהגו במהלך השנים להדליק בסמוך למקום סעודת ערב השבת שישי בערב אך ניתן להדליק נרות שבת בברכה גם במקומות אחרים בבית |
|---|---|
| ועוד, שאם התאורה החשמלית דולקת, אין ניכר שהאשה מקיימת מצווה בהדלקת הנרות, שהרי ממילא כבר יש שם אור | אלא שמכל מקום, מוטב לקיים את המצווה על ידי הדלקת נר, כדי לצאת ידי כולם |
אַתָּה קָדוֹשׁ, וְקִדַּשְׁתָּ אֵת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאֵת הַשַּׁבָּת.