מזמור כ. תהילים

מנהג קהילות רבות בישראל לומר מזמור זה ב במזמור צ"ה הנסוח הוא עתידי: "לכו נרננה
המזמור מיוחס לדוד על פי הכותרת, והוא תפילה להצלחת המלך ולישועה בשדה הקרב המחצית הראשונה א-ו מסתיימת בהצהרה שעם ישראל כולו "יעקב" שואף להגיע לפגישה זו עם ה'

תהילים פרק כ

Steiner, "A Paganized Version of Psalm 20:2-6 from the Aramaic Text in Demotic Script", Journal of the American Oriental Society 103 1983 , pp.

26
תהילים כ'
י כִּי-אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי; וַיהוָה יַאַסְפֵנִי
תהילים פרק כ
רצוי לאומרם בכל יום ובפרט בשעת צרה, שכן סגולתם לעורר רחמי שמים רבים אפשרויות תצוגה פרקי אבות יומי עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר: הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים וְאֵין אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה
ביאור:תהלים כט
כו מֵאִתְּךָ, תְּהִלָּתִי: בְּקָהָל רָב--נְדָרַי אֲשַׁלֵּם, נֶגֶד יְרֵאָיו
כט כִּי לַה' הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל שדרכו לקפץ כאילו הוא רוקד, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן הרקיד את הר הלבנון והר חרמון כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים צעיר
בהקדמה הוא כתב שבעקבות פירוש הספורנו הרואה את פרק לכו נרננה כמתייחס לזמן של קיבוץ גלויות הקודם לימות המשיח, קרא הוא לספרו לכו נרננה, המדבר על התפקיד להודות על כל הניסים המתרחשים עמנו כיום בעוד שכסף רגיל קונה רק אם יש בנוסף לתשלום, גם , הרי כספי הקדש קונים באמירה בלבד

תהילים

בסידור וכן בספר ועוד מיחסים את המנהג של אמירת ששת מזמורי הגאולה לר' גיסו של רבו ר' מחבר לכה דודי, אשר הנהיג כך בין במאה הט"ז ופשט מנהגם בארץ ישראל, בהמשך המנהג הלך והתפשט ברוב תפוצות ישראל במהלך המאות הבאות.

4
תהילים
ג אִם-תַּחֲנֶה עָלַי, מַחֲנֶה-- לֹא-יִירָא לִבִּי: אִם-תָּקוּם עָלַי, מִלְחָמָה-- בְּזֹאת, אֲנִי בוֹטֵחַ
תהילים
ו אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ; בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא-בוֹשׁוּ
תהילים
ניתן להבחין במזמור במספר של האל