| מסר נראה כי אין מוצא ו"הנפילה" מגן-העדן האבוד של הילדות הכרחית, אך "למטה" מצפה להולדן לאו דווקא המוות הפיסי או המוות הנפשי | היא מציגה לנו את המציאות — הולדן לא אוהב אף אחד, אפילו לא את עצמו — מה שהוא אוהב, אילו דברים שתמו זמנם |
|---|---|
| הרומן מפרט יומיים בחייו של הולדן קולפיל בן ה -16 לאחר שגורש מבית הספר לקדם | הולדן מדגיש את היותו יחיד מול רבים לאורך כל העלילה, ובכך בולטת ביקורתו כלפי החברה |
| הקבלה למציאות - האם העלילה יכולה להתרחש בכל מקום? הוא מאבד תיאבון, מקבל כאב ראש בהמשך לכאבי ראש קודמים שצוינו בעלילה, ומתעוררת בו תחושה של בחילה | לקראת סוף הרומן מוטיב החשיכה מגיע לשיא כאשר הולדן בורח מהביתו של אלטוליני, המורה שלו לאנגלית לשעבר, והוא במצוקה רגשית הנובעת מבלבול ופגיעה באמון |
|---|---|
| מה שגרם לו לשיערות שיבה הוא אחת החוויות המרכזיות בעיצוב דמותו - מותו של עלי, אחיו, מסרטן הדם | האמינות גוברת בזכות שפת הרחוב הטבעית והכנה האופיינית לבני-נוער אז והיום |
הולדן במפגש עם מורה להיסטוריה מספר עד כמה הוא סולד מהתרופות והריח הקשורים לזקנה.