דני רוטשילד. דני גוטוויין

ליאון היה יהודי- יליד פולין ויוצא שנספה ב במהלך שירות של יותר משלושים שנה בצה""ל, רובו בחיל המודיעין, מילא האלוף רוטשילד תפקידי פיקוד ומטה, בהם עוזר הרמטכ"ל ומפקד כוחות הצבא בדרום לבנון
לפיכך, האופי המודרני לכאורה של התקשורת הבין-קהילתית, הוא כוזב, שכן הוא נעדר את הבסיס הכלכלי-חברתי העומד בבסיס התקשורת המודרנית למעשה, טוען גוטוויין, הפרטת שירותי הרווחה פגעה בחלקים רחבים מקרב , שמתומכיה הפכו לקורבנותיה

דני גוטוויין

בשנת נטל חלק והציג את משנתו בסדרה "", על המצב ה וה של מדינת.

16
דני רוטשילד
פעילותו הציבורית של גוטוויין מאופיינת במאבק במדיניות ה
דני רוטשילד, מרצה בתחום ישראל
לפיכך, יצירת תנאים תודעתיים שיבטלו את ההתנגדות למדיניות ההפרטה ויאפשרו אותה, הייתה חלק חיוני ממהפכת ההפרטה, וככל שמשטר ההפרטה התבסס, כך הפכה התודעה המופרטת להגמונית
דני רוטשילד, מרצה בתחום ישראל
את עיקרי ניתוחו הוא פרש לראשונה ב-2000 במאמרו "ה של כשל השוויון", שהציע קריאה חלופית של מהפכת ההפרטה הישראלית והשלכותיה הפוליטיות בעיקר על הפיכתו של השמאל הישראלי לנאו-ליברלי
למד ל ו בחוגים ל ו באוניברסיטת חיפה בהתאם, הוא מציין, כ"עם-מסחר" היהודים לא היו מחוללי הקפיטליזם, אלא להפך, עובדה זו הקשתה על השתלבותם בעולם המודרני
שינוי שלא זכה לתשומת לב, שכן מרקס לא נתן לו ביטוי מפורש, שכן הוא לא חזר ודן בשאלת היהודים כנושא נפרד הגילוי הבולט ביותר של המחאה המופרטת היא העברתה מן הפוליטיקה אל "הארגונים החברתיים" שכארגוני מגזר שלישי נשלטים בידי ההון

הרצאות מאת דני רוטשילד

בד בבד בשלב הסקטוריאלי ניהל הימין מדיניות שנועדה להביא לקריסת המשק הציבורי, הממלכתי וההסתדרותי — באמצעות ה של , למשל — קריסה שיצרה את התנאים הכלכליים והרעיוניים להפרטתו.

5
רוטשילד
המסקנה העולה מן הביקורת הפוסט-ציונית, לפי גוטוויין, היא כי הדרך היחידה בה יכול הישראלי לשחרר את עצמו מן העוול שמחוללות הציונות ומדינת ישראל היא על ידי ביטול האופי הקולקטיבי-לאומי שלה, בדרך של ביקורת של יסודותיהן והתנגדות להנחותיהן
רוטשילד
שיף ושותפיו קיוו שתבוסתה של רוסיה במלחמה תגרום לנפילת האסכולה הכלכלית-חברתית השלטת שהמבטא המובהק שלה היה שר הפנים וייצ'סלאב פון-פלווה, אשר תמכה ביציאה למלחמה, ואת מקומה תתפוס אסכולה יריבה, שבראשה עמד סרגי ויטה, שבתקופות שונות היה שר אוצר וראש ממשלה, אשר התנגדה ליציאה למלחמה
רוטשילד
ככל שההון העמיק את אחיזתו בכלכלה, בחברה ובשלטון, לפי גוטוויין, כך קטן הצורך שלו במגזרים כמנגנון לפירוק מדינת הרווחה, והוא החל לראות באופיים "הציבורי" מכשול בדרכו ופעל להגבילו