הסלע האדום. טיולים לפטרה מאילת

כל אחד היה "אחד מן החבר'ה" או לפחות שאף להיות כזה סלילת הרכבת החג'אזית, ולאחר מכן הרחבת רשת הרכבות בידי הבריטים, הקלו על הגישה למקום
הגבול היה בחזקת דבר מובן-מאליו לגבי דור זה, האפשרות לפרוץ את הגבול לא העסיקה אותו, גם מפני שהיה נתון לעיסוקים שונים מאלה של הדור הקודם וגם משום שלא העלה בדעתו אפשרות אחרת, על-כל-פנים לא בטווח הנראה לעין למרות אורכו, הוא מובא כאן במלואו בשל חשיבותו ההיסטורית

נסיה שפרן, פטרה, הסלע האדום

המשיך את גלגול השם רקם לפטרה: "ורקם מלך מדין , אשר שמו היה כשם העיר, המרכז והבירה של כל ערב, אשר עדיין נקראת על ידי האומה הערבית בשם א-רקם על שם המלך שבנה אותה.

פטרה
ב שימשה פטרה כצומת דרכים אזורי חשוב, אליה הגיעו אורחות גמלים של סוחרי ו
טיולים לפטרה מאילת
דרך זו, אף שהיא ארוכה, נחשבת בטוחה יותר
הסלע האדום (שיר)
הלכו לחרמון והלכו לליטאני, לנחל ארנון ולוואדי-קלט, ולמקומות אחרים מעבר לגבול
הזוכר מי את עיניהם של אנשי הפלמ"ח בצאתם אלי-קרב? בהיסטוריוגרפיה הירדנית מוקדש מקום רב לממצאים המעידים על ההתיישבות בפטרה, לצד אזכור הממצאים המעידים על הפולחן בה דור הפלמ"ח, שהספיק עוד לטייל במקומות רבים שכבר אי-אפשר היה להגיע אליהם, לא יכול היה לראות בגבולות הנוכחיים סוף-פסוק
כטייל מובהק, מי שגילה את קניון-הכתובות שליד אילת, הירבה דן גלעד לטייל בחצי-האי סיני לאחר הכיבוש לנצרת, עין-מהל, ג'רמק וכו' עשיתי עם סנדלים

פטרה

הדרך המקובלת להגיע לפטרה היא מהכפר הסמוך דרך קניון ה"סיק".

26
פטרה
אדרבא, מושג ה"חבר'ה" או ה"חבריה" עמד אז במלוא גדולתו; איש לא רצה להיות שונה; השאיפה הייתה להיות אחד מן ה"חבר'ה"
פטרה
פטרה
בישראל של שנות ה-60 מתערער הקונפורמיזם אשר אפיין אותה במשך עשור שלם, מתחיל להתרחש תהליך של יתר ליברליות בלבוש, בניגוד לצניעות הספרטנית כמעט של שנות ה-50 גם סגנון-הדיבור דומה — סלנג "חברמני" הכולל מלים ערביות שחלקן כבר אינו בשימוש כיום מעלש, ג'מאעה וכדומה
זהו גבול מדיני נטול משקעים היסטוריים המתלווים בדרך כלל למושג זה והופכים אותו למשהו יציב ובר-קיימא זה שנים יוצאים בני נוער לטיולים בנגב

פטרה

וכך כותב ברסלבסקי: "המחיצות בינך ובין הארץ נופלות ונעלמות, מושגיך מתרחבים ומתבהרים, צינורות היניקה מן הארץ ורשמיה רבים וענפים, הרגשת התאזרחותך והשתרשותך בארץ מעמיקה ובוטחת.

13
הסלע האדום
הערכים הלאומיים-הצבאיים שהיו נערצים במשפחה היו נערצים גם על-ידי ה"חבר'ה", ומנחם היה אמנם כעין התגלמות של אותם ערכים עליהם חונך — ספורטאי מצטיין, סייר מעולה, בעל ידע חקלאי נרחב, והרוח החיה בכל חברה אליה נקלע
הסלע האדום (שיר)
הטיילות בנוסחה הפלמ"חי מוסיפה לקסום גם לצעירי שנות ה-50, אלה שהתבגרו כבר לאחר קום המדינה
פטרה
גם איתן מינץ, בן כפר מעשׂ שליד פתח-תקוה וחניך מקווה-ישראל, פנה להתיישבות לאחר מלחמת-1948