| הספר הזה מבין את זה | לא באגואיזם, לא בחוסר יכולת לראות דברים מעיניה |
|---|---|
| הקריאה בספר מושכת, לפחות מבחינתי, רק בזכות תעלומת הניתוק המשתוקקת להתפענח | יואלה, האם, מספרת על משפחתה, על יחסיה עם הגברים בחייה — אביה של הבת, לאה, שנפטר לפני מספר שנים, וארט, הגבר שעליו היא נסמכת כעת — על ילדותה והתבגרותה של לאה, ובעיקר על הקשר בינה ובין בתה, וגם על זה שבינה ובין אמה, שמוצג רוב הזמן כניגוד או כהשוואה |
| מאיר ואני השתאינו על צופר הערפל שלנו | לבטאה בשלמות אי אפשר באופן מילולי: המילים חסרות |
|---|---|
| באוזניה התינוקיות, אבל גם באוזני אביה, כיניתי אותה צופר ערפל | אבל המכה היתה קטלנית, הנזק נעשה, שכן בשעת המפולת מיהר האב לנתר מכיסאו ולמלט את עצמו מהמקום, ואילו האם זינקה מיד לגונן על הילדים, אחזה בהם וסוככה עליהם |
| הייתי רוצה לשמוע על זַן המשפחה שלנו, של מאיר ושל לאה ושלי, על טעויות שקל לטעות ולמרות זאת אין מי שיסלח, התאונות הרגילות, אני מתכוונת, פשעי הרצון | ילדות עם שיער בהיר ודק שנשפך מבין האצבעות כמו קמח |
|---|---|
| אמא ותינוקת, אמא וילדה, אמא ונערה, אמא ותינוקת ואבא, אמא וילדה ואבא, אמא ואמא, אמא | הדבר שעלול לחמוס את יופייה, היא סיפרה, מהר או לאט, אולי אף לפני שתגדל |