| כִּי אַתָּה אֲדֹנָי מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ | ז יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי אַשְׂחֶה בְכָל לַיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה |
|---|---|
| מזמור קמז מחולק גם הוא לשני מזמורים: הראשון מפסוק א—יא, והשני מפסוק יב—כ | גם בפירוש המאירי לתהילים מזמורים קיד וקטו הם מחוברים, אך כפי שציינו לעיל מזמור קיז מסופח למזמור שלפני, ומזמור קיח מחולק לשלושה: פסוקים א—ד, פסוקים ה—כד, ופסוקים כה—כט |
מזמורים נוספים נכללים ביצירות , ובהם ב מאת , ו ו ב של.
| מילה נוספת המשמשת להדרכת הנגינה היא "היגיון", המופיעה במזמור ט, ז | וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי |
|---|---|
| הַבֵּיט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין לִי מַכִּיר אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי | וְהוֹרֵנִי דְרָכֶיךָ, וְיַשֵּׁר אֶת־נְתִיבָתִי, וְתִשְׁמַע אֶת תְּפִלָּתִי, וְתַעֲנֶה אֶת־עֲתִירָתִי |
בּשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי כַּגַּנָּב הַנִּמְצָא בַּמַּחְתֶּרֶת.
| כמו כן, כותבת הגמרא שהאות האמצעית בספר היא האות ע במילה "מיער" בפסוק: "יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר וְזִיז שָׂדַי יִרְעֶנָּה" פ, יד | בספר מבאר שאומרים את הפרק הזה בגלל הפסוק שלפניו שנאמר בו "ומעשה ידינו כוננהו", ובחנוכה הנס נעשה על ידי מעשי החשמונאים ולא נס שמיימי לחלוטין |
|---|---|
| משמעות המילה ב היא שיר מולחן שהושר לצלילי , ומאותו שורש יווני התגלגלו לעברית גם המילים ו | ובז' עד בכל דרכיך ויש בו סוד וכתוב בלבוש שגם הוא נהג כן" |