| הבדל נוסף בין ימים אלו טמון במהות העומדת מאחורי איסורי היום; בעוד שביום כיפור חלים העינויים משום קדושה וכפרה, בתשעה באב נאסרו הדברים משום היותו יום צרה ואבל | עבודה בתשעה באב תלויה במנהג המקום: במקום בו נהגו שלא לעשות מלאכה — אסור לעבוד, ובמקום בו נהגו לעשות מלאכה — הדבר מותר |
|---|---|
| הגמרא במסכת תענית שדנה בסתירה זו בתאריך, אומרת כי החורבן היה בתקופה שבין שני תאריכים אלו, ואת עיקרו של החורבן ליום ט' באב" | ברוב הקהילות נהוג לקרוא את מגילת איכה גם ביום, אך אצל האשכנזים לא נהוג בכך אם כי יש מחזורים בנוסח אשכנז המציינים שראוי לקרוא את איכה גם ביום |
במקרה בו חל תשעה באב במוצאי שבת, מבדילים בצורה מצומצמת — ללא יין, בשמים או ברכה אלא באמירה בלבד "ברוך המבדיל בין קודש לחול" ומברכים ברכת מאורי האש.
20| לאחר מכן עדות המזרח מקוננים בפיוט "למי אבכה וכף אכה" | כאשר התענית נדחית ליום ראשון, יש בה קולות מסוימות: מעוברות ומניקות שהן חלשות מותרות לאכול ולשתות; 'בעל ברית', כלומר הורי התינוק הנימול, המוהל והסנדק — אינם משלימים תעניתם אלא אוכלים לאחר המנחה |
|---|---|
| דינים נוספים חלים על ערב תשעה באב | בשבת עצמה אין נוהגים דיני האבלות, אף שהיא חלה ביום ט' באב, ומותר לאכול אף בסעודה המפסקת בשר ויין |
בקרב יהודי אשכנז נוהגים רבים לאכול סעודה רגילה קודם לצום, ומעט קודם לכניסת הצום לאכול סעודת מפסקת סמלית, לפי דיניה.
27