נשגב תשחץ. הקרבה

וְנִשָׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְנִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁל אַרְבַּע מַכּוֹת? שלמה תרשיש מגלם מושבניק שורשי, גברתני, מאצ´ו גס-רוח, המשך מודרני של גברתני דור הפלמ"ח
בהופעתה הראשונה, בשניה או בשתיהן? או במילים אחרות - בחוויה, חווית האמונה הנחלה ניתנה ל- לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

כביר נשגב

ישנם תשעה עולמות כלשהם, אך אין פירוט שלם לגביהם, וניתן רק לשער אילו מקומות השתייכו לקטגוריה זו.

3
נשגב
ראשית יש להבין למה נתקנה ברכה זאת
ביאור:הגדה של פסח
הוא מוצא את עצמו בשולי חברת הקיבוץ התובענית, ומקבל ניחומים בחיקה של אישה מבוגרת ותלושה כמותו
מיתולוגיה נורדית
בשנות השמונים והתשעים, כשבא תור הסרטים שמנסים לייצר "חוויה מתקנת" ודמות "הגבר החדש" פולשת למסך, יסבירו לנו שהרהבתנות הגברית לא הייתה אלא בלוף
מגיד כל "מגיד" נאמר לפני נטילת הידיים, אכילת הלחם והסעודה וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ וְשַׂמְחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ וְנֹאכַל מִפִּרְיָהּ וְנִשְׂבַּע מִטּוּבָהּ וּנְבָרֶכְךָ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָׁה וּבְטָהֳרָה בְּשַׁבָּת: וּרְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ בְּיוֹם הַשַׁבָּת הַזֶּה וְשַׂמְחֵנוּ בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, כִּי אַתָּה יְיָ טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל וְנוֹדֶה לְּךָ עַל הָאָרֶץ וְעַל פְּרִי הַגָּפֶן
כפי הנראה הוא לא סתם חכם, אלא חוכמולוג: הוא אוהב לשאול סתם, כדי להפגין את חוכמתו ולהטריח את הסובבים אותו את העניים אנו מעודדים שגם אם עכשיו קשה להם, לשנה הבאה יש תקוה שהם יהיו בני חורין

כביר נשגב

כל הגיבורים בסרטיו של זוהר הם צאצאי העילית האשכנזית, והם מודעים לכך.

7
פתור
פתור
דָבָר אַחֵר צורה אחרת לדרוש את הפסוק: כל ביטוי עם שתי מילים מיצג שתי מכות, וכן ביטוי שבלשון רבים: אותות, מופתים: "בְּיָד חֲזָקָה" - שְׁתַּיִם, "וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה" - שְׁתַּיִם, "וּבְמֹרָא גָּדֹל" - שְׁתַּיִם, "וּבְאֹתוֹת" - שְׁתַּיִם, "וּבְמֹפְתִים" - שְׁתַּיִם
מדריך רחובות תל אביב יפו/ש
וכן עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאַל, וְאִמְרוּ: אָמֵן
דוגמא מובהקת לעניין זה באה בגיליון פרשת "מקץ" תשי"ח שאלה ב', ושם היא שואלת את השאלה המורכבת הבאה: שלש פעמים נזכרים האחים בחטאם: פרק מ"ב פסוק 21 אז מה היא התשובה הנכונה להגדרת תשבץ "נעלה, נשגב" אותה אנו מחפשים? כך גם הדברים בענייננו: כזכור אין מדובר בסיפור הדברים בלבד, אלא בחוויה "כאילו הוא יצא ממצרים"
פזמון עתיק זה מוצאו מימי הביניים, ולא נודע שם מחברו, אף כי יוחס בכת"י לבית מדרשו של ר' אליעזר רוקח שלושת הפרושים האחרים של אבן-שושן כגון "התאמת דבר לדבר אחר" או "השוואה אלגבראית", וכן "יישור של קרקע הנקרא השוואת גומות" אינם רלוונטיים ישירות לענייננו

דמות הגבר בקולנוע הישראלי

לֹא אָמוּת מתתי במילחמה כִּי אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ כיצד ה' הושיע אותי.

16
פתגמים עבריים
אִלוּ קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה ביבשה שהתגלתה מתחת לים והכונה שגם אם היה מעביר אותנו על קרקע בוצית - דיינו , דַּיֵינוּ
נשגב
לכן היו סוגרים את הדלת בשעת האכילה, כדי שלא יצטרפו אנשים שלא נימנו על הקורבן
כביר נשגב
תִּשְׁעָה אֲנִי יוֹדֵעַ: תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ עֲשָׂרָה מִי יוֹדֵעַ? לפעמים משתרבב לו בין כל הגיבורים הגדולים אנטי-גיבור קטן, חלשלוש, מסכן ותמהוני כמו גדליה בסר בתפקיד פתטי נוגע ללב ב"סוסעץ"