הבדלה במוצאי שבת ויום טוב. דיני שבועות שחל במוצאי שבת

אם אין לו בשמים, אינו חייב לחפש אחריהם, ומבדיל בלי ברכה זו
ואם שכח מלברכו בשעת ההבדלה, ישלים ברכה זו מייד כשנזכר, עד עלות השחר, ואפילו הוא לאחר שינה קבועה" יש שאין גורסים "בהם" וכ' שהוא טעות, ועי' סדור עב' ישראל

אמירת 'ויתן לך וגו' במוצאי שבת

ועי' מחזור ויטרי שם בשמחה נועדנו כו'.

26
אמירת 'ויתן לך וגו' במוצאי שבת
ברכות לג ב, ועי"ש מחלוקת אם הלכה אמרו או מטים או נראים או שחכמים מודים, ובירושלמי שם ר' יצחק רבה בשם רבי הלכה כר"א ביו"ט שחל במוצ"ש
נר הבדלה
וע"ע קדוש אם מקדשים על חמר מדינה
הבדלה בתשעת הימים / הבדלה כשתשעה באב חל במוצאי שבת
ר' יהושע בן חנניא ושמואל ורבה ומרתא בשם ר' יהושע ואביי ורבא
הלכה כחכמים 142, שאין מזלזלים ביו"ט לקרותו קודש קל 143 רב האי גאון ברי"ץ גיאת עמ' יט ובס' העתים עמ' 37, ועי' לעיל שהמרדכי והטור בשם רה"ג כ' שמבדיל ביום
ו יש סוברים שלא אמרו כן אלא כשהתפללו בטעות, כגון שנתקשרו שמים בעבים וכסבורים שהוא לילה והתפללו והבדילו ואחר כך נתפזרו העבים וראו שהוא יום, אבל לא להתפלל ולהבדיל לכתחילה מבעוד יום 296 טעה ולא התפלל ערבית במוצאי שבת, שצריך להתפלל בשחרית שתים 398, נחלקו אחרונים: יש סוברים שאינו צריך לומר אתה חוננתנו, לא בראשונה ולא בשניה, ואפילו אם לא הבדיל אתמול גם על הכוס, שלא תיקנו תשלומין לדבר שיש לו תקנה, ואתה חוננתנו הרי יש לו תקנה בהבדלה על הכוס 399, ו יש סוברים שצריך לומר אתה חוננתנו בשחרית, ואפילו שהבדיל במוצאי שבת על הכוס, שעיקר התקנה הייתה להבדיל בתפלה 400, ויש מכריעים שאם הבדיל בלילה על הכוס, שכבר יצא בעצם המצווה, לא יזכיר בשחרית בתפלה כלל, אבל אם לא הבדיל מאתמול כלל, שיש עליו עדיין עצם החיוב, יזכיר בשחרית בתפלה 401

הבדלה במוצאי שבת , מוצאי יום טוב ומוצאי יום הכיפורים

יש שכתבו שטועים הם האומרים כן שאינם אלא כפלות דברים, שהרי כל דברי אתה חונן מפורשים באתה חוננתנו, ולפיכך או שלא יאמר אתה חונן אלא יתחיל באתה חוננתנו, או שיתחיל באתה חונן ויאמר אחר כך אתה הבדלת 113.

29
מיום ששי ועד מוצאי הצום: כל הלכות ט’ באב שחל במוצאי שבת
תורת האדם שם ורא"ש שם; טור תקנו בשם רמב"ן
עושים הבדלה בליל יום טוב שני?
ואפשר שאפילו לפוסקים שפטורות מהבדלה חייבות בנר
דיני הרופא בשבת
אבל בספר המאורות 3א כתב כי ברכה זו היא ברכת הנהנין "ולא מברכין עליה כל יומא, משום שלא פסקה הנאתו"